קטגוריה:הושע ב טו
נוסח המקרא
ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה
וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ אֶת יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאֹתִי שָׁכְחָה נְאֻם יְהוָה.
וּפָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗יהָ אֶת־יְמֵ֤י הַבְּעָלִים֙ אֲשֶׁ֣ר תַּקְטִ֣יר לָהֶ֔ם וַתַּ֤עַד נִזְמָהּ֙ וְחֶלְיָתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאֹתִ֥י שָׁכְחָ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
וּ/פָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗י/הָ אֶת־יְמֵ֤י הַ/בְּעָלִים֙ אֲשֶׁ֣ר תַּקְטִ֣יר לָ/הֶ֔ם וַ/תַּ֤עַד נִזְמָ/הּ֙ וְ/חֶלְיָתָ֔/הּ וַ/תֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֣י מְאַהֲבֶ֑י/הָ וְ/אֹתִ֥/י שָׁכְחָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ימי הבעלים אשר תקטיר" - תמיד להם ול' הווה הוא
"ותעד נזמה וחליתה" - ל' עדי כזונה המתקשטת לקראת נואפים וחליתה בל' ערבי הוא קישוטרד"ק
ותעד נזמה וחליתה: לפי שהמשילה לזונה אמר עליה מעשי הזונה שמתקשטת בתכשיטים נאים כדי שתראה יפה בעיני מאהביה:
וחליתה: מן וחלי כתם, ות"י ובחליטת אחד מתוקנים העדיים לכן תירגם יונתן ובתי הנפש והלחשים וקדשיא וחליטתא:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ופקדתי" - מלשון זכרון
"ותעד" - מלשון עדי קשוט כמו ועדית עדי (יחזקאל כ"ג)
"נזמה" - שם עדי כמו נזם זהב (משלי כ"ה)
"וחליתה" - ענין תכשיט מה כמו וחלי כתם (שם)
מצודת דוד
"ואותי שכחה" - לא שמה על לבה לעבוד אותי
"ותעד" - ומה שקשטה עצמה בקשוטים והלכה אחר מאהביה ר"ל מה שעבדה והקטירה למערכת השמים ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמקשטת עצמה להתאהב על הנואפים
"ופקדתי עליה" - אזכיר עליה הימים אשר הקטירה לבעלים לשלם הגמול לפי רוב הימיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ופקדתי". הוא עבר בוא"ו החבור כמו ותעד, ותלך שהם פעלים עוברים, ודוגמתו ש"א (ג' י"ג) והגדתי לו כי שופט אני את ביתו, לפי פירושו שם:
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה
(הושע ב טו): "ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם, ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה, ואתי שכחה נאם ה'"
1. ע"פ הפשט, ותעד = לבשה את תכשיטיה, מהשורש עדה , שהוא השורש של המילה עדי = תכשיט (דומה לשורש ענד בלשון ימינו). לפי זה, הפסוק מתאר את האישה הנואפת החצופה במיוחד, העונדת על עצמה את התכשיטים שקיבלה במתנה מבעלה, והולכת אל מאהביה.
2. ואפשר לדרוש את פסוקנו על-פי הפסוק (משלי כה יב): "נזם זהב וחלי כתם, מוכיח חכם על אזן שמעת": נזם וחלי הם משל לאנשים המוכיחים ומנסים להחזיר את האדם למוטב. לפי זה אפשר לפרש את המילה ותעד על-פי המשמעות השניה של השורש עדה = הסיר: האומה הישראלית הסירה מעליה את כל הנביאים והחכמים שניסו להוכיח אותה על דרכיה, והלכה אחרי "מאהביה" האלילים.
ראו נזם = תכשיט לאף או לאוזן ., נזמים = לוגו של עבודה זרה .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-08-05.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "הושע ב טו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.