ביאור:מ"ג דברים יט טו
לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עריכה
עד אחד. (סוטה ב) זה בנה אב כל עד שבתורה שנים אלא אם כן פרט לך בו אחד:
[מובא בפירושו לפסוק ט"ז] כי יקום עד חמס באיש. כל מקום שנאמר בתורה עד הם שנים עד שיפרוט הכתוב עד אחד.
לכל עון ולכל חטאת. להיות חבירו נענש על עדותו לא עונש גוף ולא עונש ממון אבל קם הוא לשבועה (ספרי) אמר לחבירו תן לי מנה שהלויתיך א"ל אין לך בידי כלום ועד אחד מעידו שיש לו חייב לישבע לו:
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] לרשתה. וסמיך ליה לא יקום עד אחד באיש. שאינו יכול להעיד עד כאן גבול תחומך, והיינו ממון. לכל עון היינו נפשות. לכל חטאת היינו קרבן:
לא יקום עד אחד. בין לרוצח בין למכה בין למסיג בין לכל דבר רק ע"פ שני עדים
לא יקום עד אחד באיש. נסמך להסגת גבול, ללמדך שאם טען כנגד חברו שהסיג גבולו יש לו להביא שני עדים, וזהו שסמך לא יקום עד אחד, לא יתקיימו דברי עד אחד, שאין בדבריו ממש לענין העונש לא עונש גוף ולא עונש ממון. לכל עון ולכל חטאת. כגון שיעיד בו שעשה עון פלוני בינו לבין המקום במזיד או בשוגג. בכל חטא. זה הוא חטא דברים בינו לבין חברו. אשר יחטא. בממון. אין בדבריו ממש להענישו על פיו אלא על פי שני עדים.
לכל עון ולכל חטאת. להיות חבירו נענש על עדותו לא עונש גוף ולא עונש ממון אבל קם הוא לשבועה (ספרי) אמר לחבירו תן לי מנה שהלויתיך א"ל אין לך בידי כלום ועד אחד מעידו שיש לו חייב לישבע לו:
ודרשו רז"ל לכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה, שאם טען ראובן ששמעון חייב לו מנה ושמעון כפר ועד זה מעיד שחייב מחייבין שבועת התורה לשמעון על פי עד זה:
עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר: עריכה
על פי שנים עדים. (גיטין עא) ולא שיכתבו עדותם באגרת וישלחו לב"ד ולא שיעמוד תורגמן בין העדים ובין הדיינים:
על פי שנים עדים. דרשו רז"ל מפיהם ולא מפי כתבם. ומה שמוציאין ממון מתוך חתימת העדים שבשטר והתורה אמרה מפיהם, זה מדרבנן הוא, שלא תנעול דלת בפני לווין:
שני עדים. למעלה (יז, ו) כתיב על פי שנים עדים דהכא איירי בממון ואין מאיימין עליהם כל כך כמו בנפשות:
דרך קצרה כי במקום אחר ע"פ שנים עדים: