ביאור:מ"ג בראשית מה ח
וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה עריכה
ועתה לא אתם וגו'. פי' לתת טעם להסיר מלבם חשש השנאה לבל יחשבו כי יוסף ישטום אותם וישנאם על אשר נתאכזרו עליו ויהיה בעיניהם דבר רחוק שיהיה לב יוסף נכון עמם, לזה אמר להם הן אמת כי בשעת מעשה אשר מכרוהו היו הדברים זרים בעיניו איך יהיה כל האכזריות בלב אחים על אחיהם וראוים הם להיות שנואים אצלו: אכן עתה אחר ראותו כל הנמשך מירידתו מצרים ידע כי המעשה היה מאת ה' והם שליחותו יתברך עשו ולא שליחות עצמם ובזה אין מקום לשמור להם איבה ולא להרחיק מדת האחוה מהם: ואולי כי בזה היה להם פנים לעמוד לפני אביהם כשנגלה הדבר כי הם הגורמים לו אבל ובכי כ"ב שנה ועשו המעשה המופלא במכר אחיהם ורואני שגם בוש לא יבושו מאביהם, והיה נראה לומר כי יעקב לא ידע גוף המעשה, וזה דרך רחוק, כי פשיטא שלא ימנע מחקור זאת היאך נתגלגלו הדברים עד שירד יוסף למצרים וגם מעשה כתונת הפסים המובא אליו מוטבל בדם, אלא ודאי כי בטענת לא אתם שלחתם וגו' שאמר יוסף הוכר הדבר כי מאת ה' היתה זאת ואין להרהר אחר מדותיו, והוא אומרם ז"ל (ב"ר פ' פ"ז) ראוי היה יעקב לירד בשלשלאות וכו':
ועתה לא אתם שלחתם. הנה בראותכם תכלית אלהי, שלא היה משג בזולת אלה הסבות הקודמות, אין ספק שהסבות הקודמות היו גם כן ברצון אלהי לסבב זה התכלית.
כִּי הָאֱלֹהִים עריכה
כי האלהים. אלא האלהים:
כי האלהים. שלחני:
וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: עריכה
לאב. לחבר ולפטרון (צום בשיטצער. פאטראן):
לאב. טעמו למורה וכן אבי כל תופש:
לאב לפרעה. יועץ המלך. ולאדון לכל ביתו. ממנה על הבית. ומושל בכל ארץ מצרים. להנהיג עניני העמים.
[מובא בפירושו לפרק מ"א פסוק מ"ג] אברך. הוא אב למלך כדאמרינן לא רכא ולא בר רכא. כלומר אב למלך. וזהו וישימני לאב לפרעה כי פרעה לשון מלך כמו שפרשתי למעלה אב שר לצורך המלך: