ביאור:מ"ג בראשית לט כ
וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר עריכה
ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים שם. אמר רבי אברהם כי הכתוב יפרש שבית הסוהר הוא מקום אשר אסירי המלך אסורים שם, ולכך אמר כי הוא שם מצרי, כי דרך הכתוב לפרש לשון נכריה, כמו הפיל פור הוא הגורל. ולא אמר כלום. אבל ויתנהו אל בית הסהר הידוע למלך, שהוא מקום אשר יאסרו שם אסירי המלך, לומר, כי היה זה סיבה שיכנסו עמו המשקה והאופה: ויתכן כי טעם אסירי המלך, עבדיו ומשרתיו החוטאים לו במשפט המלוכה, כי שאר האסורים לעם ביד השופטים והשוטרים בבית סהר אחר ינתנו. וסיפר הכתוב ששמו שם יוסף מאהבת אדוניו אתו, והכל סיבה מאת ה': ובעלי הלשון (רד"ק בספר השרשים שורש סהר) יפרשו "סהר" כיפה עגולה, מלשון אגן הסהר (שה"ש ז ג). ולפי דעתי שהוא הבור (להלן מ ב), בית בנוי תחת הקרקע ולו פתח קטן מלמעלה, יכניסו בו האסורים, וממנו להם אורה, והוא מלשון סיהרא בארמית, כאשר אמר (לעיל ו טז) צהר תעשה לתבה, מלשון צהרים, ושנו בהם זה לרוב אורו וזה למיעוט:
ויתנהו אל בית הסוהר. הוא הבור והוא בית בנוי בקרקע שקורין לו שיג"א בלע"ז אשר לו פתח קטן מלמעלה יכניסו בו האסורים וממנו בא להם האורה, והוא מלשון (בראשית ו) צוהר תעשה לתיבה, בחלוף סמ"ך בצד"י.
[מובא בפירושו לפסוק כ"א] בית הסהר. לא נדע אם הוא לשון הקדש או לשון מצרים בעבור שפירש אחריו ואמר מה הוא. כמו האחשתרנים שהוא לשון פרס ופירש שהם בני הרמכים:
מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים עריכה
אשר אסורי המלך אסורים. אסורי כתיב ואסירי קרי. מלמד שעשר שנים היה אסור על שהוציא דבה על י' אחיו. ועוד ב' שנים על שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני.
ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים שם. אמר רבי אברהם כי הכתוב יפרש שבית הסוהר הוא מקום אשר אסירי המלך אסורים שם, ולכך אמר כי הוא שם מצרי, כי דרך הכתוב לפרש לשון נכריה, כמו הפיל פור הוא הגורל. ולא אמר כלום. אבל ויתנהו אל בית הסהר הידוע למלך, שהוא מקום אשר יאסרו שם אסירי המלך, לומר, כי היה זה סיבה שיכנסו עמו המשקה והאופה: ויתכן כי טעם אסירי המלך, עבדיו ומשרתיו החוטאים לו במשפט המלוכה, כי שאר האסורים לעם ביד השופטים והשוטרים בבית סהר אחר ינתנו. וסיפר הכתוב ששמו שם יוסף מאהבת אדוניו אתו, והכל סיבה מאת ה': ובעלי הלשון (רד"ק בספר השרשים שורש סהר) יפרשו "סהר" כיפה עגולה, מלשון אגן הסהר (שה"ש ז ג). ולפי דעתי שהוא הבור (להלן מ ב), בית בנוי תחת הקרקע ולו פתח קטן מלמעלה, יכניסו בו האסורים, וממנו להם אורה, והוא מלשון סיהרא בארמית, כאשר אמר (לעיל ו טז) צהר תעשה לתבה, מלשון צהרים, ושנו בהם זה לרוב אורו וזה למיעוט:
ואחר כך פי' שהוא בית הסוהר המיוחד לגדולי המלכות, זהו שאמר מקום אשר אסירי המלך אסורים. כי שני בית הסוהר היו שם, אחד לגדולי המלכות גדול האורה, ואחד לשאר העם קטן האורה.
[מובא בפירושו לפסוק כ"א] בית הסהר. לא נדע אם הוא לשון הקדש או לשון מצרים בעבור שפירש אחריו ואמר מה הוא. כמו האחשתרנים שהוא לשון פרס ופירש שהם בני הרמכים:
וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר: עריכה
ומה שהוסיף ואמר ויהי שם בבית הסוהר, כדי להסמיכו אל ויהי ה' את יוסף, ולמד שבתוך בית הסוהר היתה שכינה עמו:
ויתכן שגם הרמזים מורים בעתיד, וענוי יוסף בבית הסוהר רמז לגלות ישראל שהוא נמשל לבור, ומזה תקנו לנו בתפלה לשון יעלה ויבא, כי העומד בבור צריך שיעלה משם, וכשם שהשכינה שרויה עמו בתוך הסוהר כן ישראל השרויים בגלות שכינה עמהם, וכשם שכתוב ביוסף (תהלים קה) ברזל באה נפשו, כן בגלות ישראל כתיב (שם קז) יושבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל. וכשם שכתוב ביוסף ויט אליו חסד, כן ישראל בגלות כתוב בהם (עזרא ט) ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד. וכתיב (ישעיה נד) וחסדי מאתך לא ימוש, וכתיב ביוסף ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר, כן ישראל בגלות כתיב בהם (תהלים קו) ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. וכשם שיצא יוסף מבית האסורים כן ישראל מן הגלות עתידים לצאת ולהגאל, שנאמר (ישעיה מט) לאמר לאסורים צאו. וכשם שכתוב ביוסף (תהלים קה) עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו, כן כתוב בגאולת ישראל (דניאל יב) ואתה דניאל סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ ושוטטו רבים ותרבה הדעת: