ביאור:ישעיהו נח

קיצור דרך: a1058

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נח)

---

א קְרָא בְגָרוֹן בצעקה היוצאת מהגרון אַל תַּחְשֹׂךְ תמנע מלצעוק, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ, וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן לנבואות וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן, כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן. ג "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ? עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע?" - הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ תעסקו בהשגת רכוש וְכָל עַצְּבֵיכֶם האנשים העצובים, העניים תִּנְגֹּשׂוּ תיגבו מהם את חובם בכח. ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה ולמריבה תָּצוּמוּ כלומר תריבו בימי הצום, עד כדי כך שזה נראה כאילו הצום מיועד למריבות וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע. לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם כראוי ליום צום לְהַשְׁמִיעַ כך שישמע בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ? הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ האם כל משמעות יום התענית היא הוא לכופף את הראש כמו צמח האגמון וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ - הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה?

"הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ" (פסוק ה)

ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע לשחרר את השלשלאות האוסרות את החפים מפשע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה מוטות העול (שעל העבדים), וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ מקרובי המשפחה שלך (העניים) לֹא תִתְעַלָּם. ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ רפואתך מְהֵרָה תִצְמָח, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ הצלחתך, כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ ילך כמאסף אחריך. ט אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר 'הִנֵּנִי', אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה את מוטות העול (לעיל פסוק ו), שְׁלַח אֶצְבַּע רמאות במסחר (שמסכם בעל פה דבר אחד ורומז באצבעותיו לדבר אחר), וְדַבֶּר אָוֶן. י וְתָפֵק תמציא, תיתן לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ מעצמך, מהדברים שלך וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה מעונה תַּשְׂבִּיעַ, וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. יא וְנָחֲךָ יְהוָה תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת במאכלים צחים, עדינים נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ יחזק, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. יב וּבָנוּ מִמְּךָ אנשים מעם ישראל חָרְבוֹת עוֹלָם את ערי ישראל שהיו חרבות זמן רב, מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר את יסודות הערים החרבות במשך דורות רבים תְּקוֹמֵם, וְקֹרָא לְךָ ויקראו לך, לעם ישראל "גֹּדֵר פֶּרֶץ מתקן פרצות בגדר (כיוון שחזר להגן על ארצו) מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת משיב לקדמותן דרכים לצורך התיישבות".

יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ את רגלך מללכת הליכות אסורות בשבת (כגון לצאת מחוץ לתחום שבת), עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ ומלעשות מלאכתך לצורך השגת רכוש (ר' "תִּמְצְאוּ חֵפֶץ" בפסוק ג) בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת 'עֹנֶג', לִקְדוֹשׁ יְהוָה וליום הקדוש לה' 'מְכֻבָּד', וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר ומלדבר דיבורים של יום חול - יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה בידיעה שה' הוא אלוקיך, וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל (במותי) בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ את פירות ארץ ישראל נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.