ביאור:ירמיהו כט - מעומד

ביאור:כותרת עליונה ירמיהו - מעומד

נבואת התקומה

החלוקה הנוצרית חילקה נבואה זו למספר פרקים. גם בחלוקה היהודית היא נקראת כמספר פרשיות, ויש שחלקים ממנה נקראים כ"הפטרה" לקריאת התורה על פי החלוקה היהודית הבבלית.

פתיח - האיגרת אל יהודי בבל

וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח: יִרְמְיָה הַנָּבִיא
מִ:ירוּשָׁלִָם,
אֶל: יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים, וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם - בָּבֶלָה,
אַחֲרֵי: צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם...
בְּיַד: אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה, - אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל - בָּבֶלָה.
לֵאמֹר: {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


יש חיים בגולה

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם - בָּבֶלָה:
בְּנוּ בָתִּים - וְשֵׁבוּ! וְנִטְעוּ גַנּוֹת - וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן!
קְחוּ נָשִׁים - וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת!
וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם לילדים שלכם - נָשִׁים, וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים - וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת!
וּרְבוּ שָׁם - וְאַל תִּמְעָטוּ!
וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה! וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ - אֶל יְהוָה: כִּי בִשְׁלוֹמָהּ? יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם!
{פ}


כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
אַל יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם!
וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים!

כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי! לֹא שְׁלַחְתִּים!!
- נְאֻם יְהוָה.{ס}


כִּי כֹה אָמַר יְהוָה:
כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה? אֶפְקֹד אֶתְכֶם!
וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב - לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה!

כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם
- נְאֻם יְהוָה...
מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה! לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה!!

וּקְרָאתֶם אֹתִי? וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי? - וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם לכם, כלומר אני אקשיב וגם איענה לבקשותיכם!!
וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי? וּמְצָאתֶם! - כִּי כאשר, או: אם..., או: מכיוון ש... תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם!

וְנִמְצֵאתִי לָכֶם! נְאֻם יְהוָה... וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבֻיתְכֶם!
וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם - נְאֻם יְהוָה...
וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.

כִּי אֲמַרְתֶּם חוזר לדבר על נביאי השקר, ומדגיש שדבריו נאמרו כנגדם והמאמינים בהם: הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים בָּבֶלָה?{ס}

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת:
- אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה:
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת!!
הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם לפי ההמשך: בנותרים בירושלים אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר!
וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים המקולקלות שיש עליהן שערות של עובש, אף שתאנה טובה נראית כפרי מחמד טעים במיוחד - אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ!
וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, לזועה לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ!
לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה קולות שריקה המושמעים בידי האויבים כלעג וּלְחֶרְפָּה קולות גיחוך "חרף" המושמעים בידי אויביהם בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם!
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶל דְּבָרַי נְאֻם יְהוָה, אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ!
וְלֹא שְׁמַעְתֶּם עובר ללשון נוכח - אף שעדיין מדבר כביכול אל אנשי ירושלים נְאֻם יְהוָה!!

סופם של נביאי השקר

וְאַתֶּם אנשי הגולה!? שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה, כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה: {ס}

כֹּה אָמַר: יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
אֶל: אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה, וְאֶל: צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה, הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי - שָׁקֶר?!

הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם!!
וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר:
יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב - אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ.
- יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם,
וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי - שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם.

וְאָנֹכִי הוידע הַיּוֹדֵעַ וָעֵד ומעיד - אומר בקול רם ומהדהד. או: לעד, כל עוד הארץ קיימת. כלומר: לתמיד. זהו כנראה משחק מלים עם חתימה על טופס עדות.!!
נְאֻם יְהוָה!{ס}


וְאֶל: שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר:
כֹּה אָמַר: יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל -
לֵאמֹר:

יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם? וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן?
וְאֶל ולמעשה אל כָּל הַכֹּהֲנִים? לֵאמֹר:
יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן - לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהוָה לְכָל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא?

- וְנָתַתָּה אֹתוֹ ה' מצווה את ירמיהו לאסור את שמעיהו בחדר העינויים אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק.

וְעַתָּה! המשך הדברים של ה' לשמעיה, וכעת כביכול לועג לו בשם ירמיהו, הכותב בגוף שלישי לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי, הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם?
כִּי עַל כֵּן משום שלא גערת בו... כלומר בי, ירמיה שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא הגלות,
בְּנוּ בָתִּים - וְשֵׁבוּ! וְנִטְעוּ גַנּוֹת - וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן!

וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה, בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא.{פ}



וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ, לֵאמֹר:
שְׁלַח עַל כָּל הַגּוֹלָה, לֵאמֹר:
כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי!!
יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל שָׁקֶר.

לָכֵן לא כך! כֹּה אָמַר יְהוָה:
הִנְנִי פֹקֵד עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל זַרְעוֹ...
לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָעָם הַזֶּה,
וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי נְאֻם יְהוָה!
כִּי סָרָה דִבֶּר עַל יְהוָה.{ס}