ביאור:דניאל ו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
קיצור דרך: a3406
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב (מהדורות נוספות של דניאל ו)
א
וְדָרְיָוֶשׁ (מדיא) מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא, כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין.
ב
שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ, וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין, דִּי לֶהֱוֹן בְּכָל מַלְכוּתָא.
ג
וְעֵלָּא מִנְּהוֹן סָרְכִין תְּלָתָא דִּי דָנִיֵּאל חַד מִנְּהוֹן, דִּי לֶהֱוֹן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּין יָהֲבִין לְהוֹן טַעְמָא, וּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵא נָזִק.
ד
אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דְּנָה הֲוָא מִתְנַצַּח עַל סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא, כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ, וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא.
ה
אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא, וְכָל עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה, כָּל קֳבֵל דִּי מְהֵימַן הוּא וְכָל שָׁלוּ וּשְׁחִיתָה לָא הִשְׁתְּכַחַת עֲלוֹהִי.
ו
אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ אָמְרִין דִּי לָא נְהַשְׁכַּח לְדָנִיֵּאל דְּנָה כָּל עִלָּא, לָהֵן הַשְׁכַּחְנָה עֲלוֹהִי בְּדָת אֱלָהֵהּ.
{ס} יב
אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ וְהַשְׁכַּחוּ לְדָנִיֵּאל, בָּעֵא וּמִתְחַנַּן קֳדָם אֱלָהֵהּ.
יג
בֵּאדַיִן קְרִיבוּ וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא עַל אֱסָר מַלְכָּא: הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ, דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִבְעֵה מִן כָּל אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ עַד יוֹמִין תְּלָתִין, לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא, יִתְרְמֵא לְגוֹב אַרְיָותָא, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר: יַצִּיבָא מִלְּתָא כְּדָת מָדַי וּפָרַס דִּי לָא תֶעְדֵּא.
יד
בֵּאדַיִן עֲנוֹ וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא, דִּי דָנִיֵּאל דִּי מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד, לָא שָׂם (עליך) עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם וְעַל אֱסָרָא דִּי רְשַׁמְתָּ, וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיוֹמָא בָּעֵא בָּעוּתֵהּ.
טו
אֱדַיִן מַלְכָּא, כְּדִי מִלְּתָא שְׁמַע, שַׂגִּיא בְּאֵשׁ עֲלוֹהִי, וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם בָּל לְשֵׁיזָבוּתֵהּ, וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָא מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵהּ.
טז
בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ עַל מַלְכָּא, וְאָמְרִין לְמַלְכָּא: דַּע מַלְכָּא דִּי דָת לְמָדַי וּפָרַס דִּי כָל אֱסָר וּקְיָם דִּי מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָה.
יז
בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל: אֱלָהָךְ דִּי (אנתה) אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ.
יח
וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא, וְחַתְמַהּ מַלְכָּא בְּעִזְקְתֵהּ וּבְעִזְקָת רַבְרְבָנוֹהִי, דִּי לָא תִשְׁנֵא צְבוּ בְּדָנִיֵּאל.
יט
אֱדַיִן אֲזַל מַלְכָּא לְהֵיכְלֵהּ וּבָת טְוָת, וְדַחֲוָן לָא הַנְעֵל קָדָמוֹהִי, וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלוֹהִי.
כ
בֵּאדַיִן מַלְכָּא בִּשְׁפַּרְפָּרָא יְקוּם בְּנָגְהָא, וּבְהִתְבְּהָלָה לְגֻבָּא דִי אַרְיָוָתָא אֲזַל.
כא
וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל: דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא, אֱלָהָךְ דִּי (אנתה) אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא?
כב
אֱדַיִן דָּנִיֶּאל עִם מַלְכָּא מַלִּל: מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי.
כג
אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי, כָּל קֳבֵל דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי, וְאַף (קדמיך) קָדָמָךְ מַלְכָּא חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת.
כד
בֵּאדַיִן מַלְכָּא שַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי, וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא, וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן גֻּבָּא, וְכָל חֲבָל לָא הִשְׁתְּכַח בֵּהּ, דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵהּ.
כה
וַאֲמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָנִיֵּאל, וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ אִנּוּן, בְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן, וְלָא מְטוֹ לְאַרְעִית גֻּבָּא עַד דִּי שְׁלִטוּ בְהוֹן אַרְיָוָתָא וְכָל גַּרְמֵיהוֹן הַדִּקוּ.
כו
בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי (דארין) דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא: שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא.
כז
מִן קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי בְּכָל שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֹן (זאעין) זָיְעִין וְדָחֲלִין מִן קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי דָנִיֵּאל, דִּי הוּא אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל, וְשָׁלְטָנֵהּ עַד סוֹפָא.
כח
מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, דִּי שֵׁיזִיב לְדָנִיֵּאל מִן יַד אַרְיָוָתָא.
כט
וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ, וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ (פרסיא) פָּרְסָאָה.
{פ} |
תרגום הארמית לעברית: (א) וְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי קִבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת כְּבֶן שָׁנִים שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. (ב) טוֹב הָיָה לִפְנֵי דָרְיָוֶשׁ, וְהֵקִים עַל הַמַּלְכוּת אֶת הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים שרי מדינות מֵאָה וְעֶשְׂרִים, אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּכָל הַמַּלְכוּת. (ג) וּלְמַעְלָה מֵהֶם וְזִירִים שרים בכירים שְׁלֹשָׁה, אֲשֶׁר דָּנִיֵּאל אֶחָד מֵהֶם, אֲשֶׁר יִהְיוּ הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הָאֵלֶּה נוֹתְנִים לָהֶם לשלושת הוזירים עֵצָה דין וחשבון, וְהַמֶּלֶךְ כך שאוצר המלך לֹא יִהְיֶה נִזָּק. (ד) אֲזַי דָּנִיֵּאל זֶה הָיָה גּוֹבֵר בחכמה עַל הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, כָּל-עֻמַּת שֶׁרוּחַ יְתֵרָה בּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ חָשַׁב לַהֲקִימוֹ עַל כָּל הַמַּלְכוּת. (ה) אֲזַי הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הָיוּ מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה לִמְצֹא לְדָנִיֵּאל מִצַּד הַמַּלְכוּת במשהו שנוגע למלכות, מעילה בתפקידו, וְכָל עֲלִילָה וּמָשְׁחָת דבר מושחת, עוון אֵינָם יְכוֹלִים לִמְצֹא, כָּל-עֻמַּת שֶׁנֶּאֱמָן הוּא וְכָל מִשְׁגֶּה וּמָשְׁחָת לֹא נִמְצָא אֶצְלוֹ. (ו) אֲזַי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא נִמְצָא לְדָנִיֵּאל זֶה כָּל עֲלִילָה, אֶלָּא אִם מָצָאנוּ אֶצְלוֹ בְּדָת אֱלֹהָיו דבר שבגלל אמונתו הוא יאלץ להמרות את פי המלך. (ז) אֲזַי הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הָאֵלֶּה רָגְשׁוּ התקבצו אֶל הַמֶּלֶךְ, וְכֵן אוֹמְרִים לוֹ: "דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, לְעוֹלָמִים חֱיֵה! (ח) הִתְיָעֲצוּ כָּל וְזִירֵי הַמַּלְכוּת, הַסְּגָנִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַיּוֹעֲצִים וְהַפַּחוֹת לְהָקִים קִיּוּם הַמֶּלֶךְ להעמיד את מלוכת המלך, לחזק אותה, כיון שהיא מלוכה חדשה וְלָתֵת תֹּקֶף לְאִסָּר לעשות איסור תקיף, שֶׁכָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה מִכָּל אֱלוֹהַּ וְאָדָם עַד יָמִים שְׁלשִׁים ב-30 הימים הקרובים חוּץ מִמְּךָ, הַמֶּלֶךְ חוץ ממי שיבקש ממך (גם המלך נחשב לאל), יָשְלַךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת. (ט) כָּעֵת הַמֶּלֶךְ תָּקִים אֶת הָאִסָּר איסור, חוק וְתִרְשֹׁם אֶת הַכְּתָב, שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת, כְּדָת מָדַי וּפָרַס אֲשֶׁר לֹא תַעֲבֹר כפי שאת חוקי מדי ופרס אסור לשנות (השווה לאסתר א יט)". (י) כָּל-עֻמַּת זֶה כיוון שבקשו ממנו חוק זה הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ רָשַׁם הַכְּתָב וְהָאִסָּר והאיסור. (יא) וְדָנִיֵּאל, כַּאֲשֶׁר אבל דניאל, למרות ש- יָדַע שֶׁנִּרְשַׁם הַכְּתָב, נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וְחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ נֶגֶד בכיוון יְרוּשָׁלַיִם, וּזְמַנִּים שְׁלשָׁה בַּיּוֹם הוּא כוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, וּמִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו, כָּל-עֻמַּת שֶׁהָיָה ככל אשר היה עוֹשֶׂה מִלִּפְנֵי זֶה. (יב) אֲזַי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה רָגְשׁוּ וּמָצְאוּ אֶת דָּנִיֵּאל, מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי אֱלֹהָיו. (יג) אֲזַי קָרְבוּ וְאוֹמְרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל אִסַּר הַמֶּלֶךְ: "הֲלֹא אִסָּר איסור רָשַׁמְתָּ, אֲשֶׁר כָּל אִישׁ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִכָּל אֱלוֹהַּ וְאָדָם עַד יָמִים שְׁלשִׁים, חוּץ מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ, יָשְׁלָךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת". עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: "נָכוֹן הַדָּבָר כְּדָת מָדַי וּפָרַס אֲשֶׁר לֹא תַעֲבֹר". (יד) אֲזַי עָנוּ וְאוֹמְרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, "שֶׁדָּנִיֵּאל אֲשֶׁר מִבְּנֵי גָּלוּת יְהוּדָה, לֹא שָׂם עָלֶיךָ הַמֶּלֶךְ לֵב, וְעַל הָאִסָּר אֲשֶׁר רָשַׁמְתָּ, וּזְמַנִּים שְׁלשָׁה בַּיּוֹם מְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ". (טו) אֲזַי הַמֶּלֶךְ, כַּאֲשֶׁר אֶת הַדָּבָר שָׁמַע, מְאֹד רַע עָלָיו, וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם דַּעַת לְהַצִּילוֹ, וְעַד מְבוֹאֵי הַשֶּׁמֶשׁ שקיעת החמה הָיָה מִתְאַמֵּץ לְהַצִּילוֹ. (טז) אֲזַי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה רָגְשׁוּ התקבצו אֶל הַמֶּלֶךְ וְאוֹמְרִים לַמֶּלֶךְ: "דַּע הַמֶּלֶךְ שֶׁדָּת לְמָדַי וּפָרַס, שֶׁכָּל אסר איסור וְקִיּוּם חוק שֶׁהַמֶּלֶךְ יָקִים אֵין לְשַׁנּוֹת". (יז) אֲזַי הַמֶּלֶךְ צִוָּה וְהֵבִיאוּ אֶת דָּנִיֵּאל, וְהִשְׁלִיכוּ לְגֹב הָאֲרָיוֹת; עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לְדָנִיֵּאל: "אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִיד, הוּא יַצִּילֶךָ". (יח) וְהוּבְאָה אֶבֶן אַחַת וְהוּשְׂמָה עַל פִּי הַגֹּב, וַחֲתָמָהּ הַמֶּלֶךְ בְּטַבַּעְתּוֹ וּבְטַבַּעַת שָׂרָיו, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה דָּבָר בְּדָנִיֵּאל שלא ישנה המלך את מצבו של דניאל לטובה בלי שהשרים ידעו, ושהשרים לא ירעו את מצבו של דניאל בלי שהמלך ידע. (יט) אֲזַי הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לְהֵיכָלוֹ וְלָן בְּצוֹם, וְסַמִּים שולחנות (אוכל) או שעשועים או כלי זמר לֹא הִכְנִיס לְפָנָיו כמו שהיה דרכו לפני שהולך לישון, וּשְׁנָתוֹ נָדְדָה עָלָיו. (כ) אֲזַי הַמֶּלֶךְ עִם שַׁחַר יָקוּם בַּבֹּקֶר, וּבְהִתְבַּהֲלוּת אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת הָלַךְ. (כא) וּבְקָרְבוֹ לַגֹּב אֶל דָּנִיֵּאל, בְּקוֹל עָצוּב זָעַק; עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לְדָנִיֵּאל: "דָּנִיֵּאל עֶבֶד אֵל חַי, אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִיד, הֲיָכוֹל לְהַצִּילְךָ מִן הָאֲרָיוֹת?" (כב) אֲזַי דָּנִיֵּאל עִם הַמֶּלֶךְ דִּבֵּר: "הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה! (כג) אֱלֹהַי שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּנִי, כָּל-עֻמַּת שֶׁלְּפָנָיו זְכוּת נִמְצְאָה לִי, וְאַף לְפָנֶיךָ הַמֶּלֶךְ חִבּוּל חבלה, דבר רע בכוונה לֹא עָשִׂיתִי". (כד) אֲזַי הַמֶּלֶךְ מְאֹד יָטַב עָלָיו בעניו, וְאֶת דָּנִיֵּאל צִוָּה לְהַעֲלוֹת מִן הַגֹּב, וְהָעֳלָה דָנִיֵּאל מִן הַגֹּב, וְכָל חַבָּלָה לֹא נִמְצְאָה בוֹ, שֶׁהֶאֱמִין בֵּאלֹהָיו. (כה) וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ, וְהֵבִיאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ עַל דָּנִיֵּאל, וּלְגֹב הָאֲרָיוֹת הִשְׁלִיכוּ אוֹתָם, אֶת בְּנֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם, וְלֹא הִגִּיעוּ לְקַרְקֵעַ הַגֹּב, עַד אֲשֶׁר שָׁלְטוּ בָהֶם הָאֲרָיוֹת וְאֶת כָּל עַצְמוֹתֵיהֶם הֵדֵקּוּ ריצצו, כתתו. (כו) אֲזַי דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ כָּתַב לְכָל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁדָּרִים בְּכָל הָאָרֶץ: "שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה! (כז) מִלְּפָנַי הוּשַׂם צַו, אֲשֶׁר בְּכָל שִׁלְטוֹן מַלְכוּתִי יִהְיוּ זָעִים וִירֵאִים מִלִּפְנֵי אֱלֹהָיו שֶׁל דָּנִיֵּאל, שֶׁהוּא אֵל חַי וְקַיָּם לְעוֹלָמִים, וּמַלְכוּתוֹ לֹא תִּשָּׁחֵת, וְשִׁלְטוֹנוֹ עַד הַסּוֹף. (כח) מוֹשִׁיעַ וּמַצִּיל וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹת וְנִפְלָאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת דָּנִיֵּאל מִיַּד הָאֲרָיוֹת". (כט) וְדָנִיֵּאל זֶה הִצְלִיחַ בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ הַפַּרְסִי כּוֹרֶשׁ (530-559 לפנה"ס) מָלַךְ למעשה לפני דָּרְיָוֶשׁ (486-522 לפנה"ס). |