ביאור:בראשית ל כד
בראשית ל כד: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל כד.
יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר עריכה
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף עריכה
נאמר שלאחר שרחל ילדה את בנה הבכור היא אמרה: "אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ביאור:בראשית ל כג), ומזה קיבל התינוק את שמו "יוֹסֵף".
כך היה בכל שאר הבנים, יש הסבר ואז ממשיך המשפט ומודיע: "וַתֹּאמֶר ... וַתִּקְרָא". כאן שברו את הפסוק באמצע, כדי להוסיף את ההסבר של העורך, למה נקרא יוסף "יוֹסֵף".
ההסבר של רחל נבע מהמילה "אָסַף", שזה מהשורש 'אסף', ולא מהמילה "יֹסֵף" מהשורש 'יסף'. העורך השתמש במילה "לֵאמֹר": כלומר, לכן נובע, זה ההסבר, כי הוא הרגיש חובה להוסיף את ההסבר, למרות שלא בטוח שרחל אמרה את זה. יכול להיות שבהתחלה התינוק נקרא 'יאסף', והא' הושמטה, וכך יצא "יוֹסֵף".
בֵּן אַחֵר עריכה
קיימת בעיה עם המילים "בֵּן אַחֵר".
"אַחֵר" - שונה, לא דומה, חליפי, במקום (מילוג), ככתוב: "וַיֹּאמֶר לָבָן: טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר, שְׁבָה עִמָּדִי" (ביאור:בראשית כט יט).
אנו מבינים שרחל רצתה בן נוסף (ולא בת כפי שכבר דינה נולדה ללאה).
המילה "אַחֵר" היא מיותרת, ואפשר היה לכתוב: "יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן".
המילה "אַחֵר" מעלה אפשרות שרחל ביקשה ילד שונה, תחליף, ילד במקום יוסף, אולם אין כל הסבר שהיה פגם ביוסף, שיעלה אפשרות כזאת.
כיוון שיוסף היה הבן האחד עשר, ונראה שגם לאה (ביאור:בראשית ל יח,כ) וגם רחל בפסוקינו, הבינו שעדיף שיהיה ליעקב תריסר בנים, כי זה מספר שלם וטוב אצל ממלכות הצפון (לכן יש 360 מעלות במעגל, 24 שעות ביממה, 60 דקות בשעה, 60 שניות בדקה, 12 חודשים בשנה, 12 מזלות, שלוש משמרות ללילה, (ששה צדדים לקוביה מרובעת, וארבע לפירמידה - כפולות של 12)), וגם אלוהים העניק את הכבוד הזה לישמעאל, ככתוב: "שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יז כ).
- לכן, ייתכן שהמילה "אַחֵר" היא טעות כתיב, והיה צריך להיות כתוב 'אחד', כדי להשלים לתריסר.
(בסוף, רחל באמת קיבלה בן אחר: שונה, מיוחד, מוגבל - בבנימין)
יֹסֵף יְהוָה לִי עריכה
רחל הודיעה לשאר הנשים: "יֹסֵף יְהוָה לִי" כאשר הדגש על המילה "לִי", ולא לאחר (לאחרת).
הבן הבא יהיה של רחל בלבד, רק לה מותר לבוא ליעקב, ורחל לא תסכים שאישה אחרת תלד ליעקב. היה כאן איום, אולם לא קרה דבר, כך שאנו לא יודעים מה היה קורה לו יעקב היה בא ללאה פעם נוספת. לאה היתה מרוצה שיש לה ששה בנים (ביאור:בראשית ל כ) ולאחר שנולדה לה בת בלתי צפויה, היא הבינה שאלוהים רמז לה להפסיק.
כאן המשפט משתמש בשם המפורש של אלוהים, ונותן כבוד לאלוהים להביא לרחל עוד בן נוסף.
אולם לפי מבנה המשפט לא ברור אם רחל אמרה את זה או העורך, לכן אין לתת לזה משמעות מה חשבה רחל, הן היא לקחה את תרפי אביה, שזה היה סימן שהיא עובדת לאלים נוכריים ולא לאלוהי ישראל.