ביאור:בבלי תענית פרק ב משנה א - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מסכת תענית - המהדורה המעומדת של התלמוד הבבלי

<< פרק ב (סדר תעניות כיצד) משנה א >>
במהדורה המבוארת הרגילה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תענית פרק ב משנה א

עריכה

במהדורת המשנה משנה זו מורכבת מפרק ב' משניות א' ב' ו-ג'.

סדר תעניות כיצד

עריכה

משנה א' בסדר המשניות

סדר תעניות כיצד?
מוציאין את התבה לרחובה של עיר
ונותנין אפר מקלה על גבי התבה,
ובראש הנשיא, ובראש אב בית דין,
וכל אחד ואחד נותן בראשו.
הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין:
אחינו!

דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

(ספר יונה) (ביאור:יואל ב

לא נאמר באנשי נינוה, 'וירא האלהים את שקם ואת תעניתם',
אלא: וירא האלהים את מעשיהם, 'כי שבו מדרכם הרעה.'
ובקבלה הוא אומר: וקרעו לבבכם! ואל - בגדיכם!

עמדו בתפילה

עריכה

משנה ב' בסדר המשניות

עמדו בתפלה,
מורידין לפני התבה -
זקן ורגיל, ויש לו בנים, וביתו ריקם,
כדי שיהא לבו שלם בתפלה,
ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות:
שמונה עשרה שבכל יום, ומוסיף עליהן עוד שש...

פסוקי ההתפילה

עריכה

משנה ג' בסדר המשניות

ואלו הן:
  • זכרונות, ושופרות
  • אל י"י בצרתה לי קראתי ויענני
  • אשא עיני אל ההרים וגו',
  • ממעמקים קראתיך ה',
  • תפלה לעני כי יעטף.
רבי יהודה אומר:
לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות,
אלא אומר תחתיהן:
  • רעב כי יהיה בארץ...
  • דבר כי יהיה וגו' ... אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות.
ואומר חותמיהן.
על הראשונה הוא אומר:
מי שענה את אברהם בהר המוריה?
הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה!
ברוך אתה, י"י גואל ישראל.
על השניה הוא אומר:
מי שענה את אבותינו על ים סוף?
הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה!
ברוך אתה, י"י זוכר הנשכחות.
על השלישית הוא אומר:
מי שענה את יהושע בגלגל?
הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה!
ברוך אתה, י"י שומע תרועה.
על הרביעית הוא אומר:
מי שענה את שמואל במצפה?
הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה!
ברוך אתה, י"י שומע צעקה.
על החמישית הוא אומר:
מי שענה את אליהו בהר הכרמל?
הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה!
ברוך אתה י"י שומע תפלה.
על הששית הוא אומר:
מי שענה את יונה ממעי הדגה?
הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה!
ברוך אתה, י"י העונה בעת צרה.
על השביעית הוא אומר:
מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים
הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה!
ברוך אתה, י"י המרחם על הארץ.
מעשה בימי רבי חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון
שעבר אחד לפני התבה וגמר את הברכה כלה,
ולא ענו אחריו אמן:
תקעו הכהנים! - תקעו!
מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם, וישמע בקול צעקתכם היום הזה.
הריעו בני אהרן! - הריעו!
מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה.
וכשבא דבר אצל חכמים, אמרו: לא היינו נוהגין כן אלא בשער המזרח ובהר הבית.

עוצמת התענית

עריכה

משנה ד' בסדר המשניות

שלש תעניות הראשונות:
- אנשי משמר מתענין ולא משלימין,
- ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.
שלש שניות:
אנשי משמר מתענין ומשלימין,
ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.
שבע אחרונות:
- אלו ואלו מתענין ומשלימין - דברי רבי יהושע.


וחכמים אומרים:
שלש תעניות הראשונות:
- אלו ואלו לא היו מתענין כלל.
שלש שניות:
- אנשי משמר מתענין ולא משלימין
- ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.
שבע אחרונות:
- אנשי משמר מתענין ומשלימין
- ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

יין וכיבוס

עריכה
אנשי משמר: מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים,
ואנשי בית אב: לא ביום ולא בלילה.
אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס,
ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

מגילת תענית

עריכה
כל הכתוב במגילת תענית
דלא למספד: לפניו אסור, לאחריו מותר.
רבי יוסי אומר: לפניו ולאחריו אסור.
דלא להתענאה: לפניו ולאחריו מותר.
רבי יוסי אומר: לפניו אסור, לאחריו מותר.

זמן תענית

עריכה
ביום חמישי
עריכה
אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים, אלא:
שלש תעניות הראשונות - שני וחמישי ושני,
ושלש שניות - חמישי שני וחמישי.
רבי יוסי אומר:
כשם שאין הראשונות בחמישי כך לא שניות ולא אחרונות.
בראש חודש, בחנוכה ובפורים, ובשבת (לתשעה באב)
עריכה
אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים,
ואם התחילו אין מפסיקין - דברי רבן גמליאל.
אמר רבי מאיר:
אף על פי שאמר רבן גמליאל 'אין מפסיקין' - מודה היה שאין משלימין.

וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת.

גמרא בבלי פרק ט' משניות א,ב,ג,ד,ה

עריכה

גמרא

סדר תעניות כיצד: מוציאין את התיבה כו'
ואפילו בקמייתא?
ורמינהו?! -
שלש תעניות ראשונות ושניות -
- נכנסים לבית הכנסת ומתפללין כדרך שמתפללין כל השנה כולה;
ובשבע אחרונות
- מוציאין את התיבה לרחובה של עיר
- ונותנין אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין
- וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו.
רבי נתן אומר: אפר מקלה הן מביאין!?
אמר רב פפא: כי תנן נמי מתניתין - אשבע אחרונות תנן.

ובראש הנשיא

עריכה

'ובראש הנשיא'

והדר תני כל אחד ואחד נותן בראשו.
איני! והתניא:
רבי אומר:
בגדולה - מתחילין מן הגדול,
ובקללה - מתחילין מן הקטן.
בגדולה מתחילין מן הגדול - שנאמר:
(ויקרא י ו) ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר...
ובקללה - מתחילין מן הקטן, דאמר מר:
בתחלה נתקלל נחש ואחר כך נתקללה חוה ואחר כך נתקלל אדם.'
הא חשיבותא לדידהו -
דאמרי להו:
"אתון חשיביתו למיבעי עלן רחמי אכולי עלמא"!

והם נותנים בראשו אפר

עריכה
וכל אחד ואחד נותן בראשו -
נשיא ואב בית דין - נמי! - נשקלו אינהו ונינחו בראשייהו!
מאי שנא דשקיל איניש אחרינא ומנח להו?
דף טו עמוד ב - בדפוס וילנא. העמוד פותח במלים: תענית &daf=15b באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה)
אמר רבי אבא דמן קסרי:
אינו דומה מתבייש מעצמו