תוספת על פי א"ב לברכת גאל ישראל בהגדה של פסח מתקופת הגאונים, הנאמרת על ידי יהודי בבל ויהודי תימן

אתה גאלת את אבותינו ממצרים, ביד חזקה ובזרוע נטויה:
בהיות אבותינו בתוך ארץ מצרים, היו מעונים ומשועבדים תחת יד פרעה מלך מצרים:
גם שם פרו ורבו כעפר הארץ, וכארזי לבנון גבהו בקומה:
דבר פרעה למחות את שמם, ולאבד זכרם מקרב תבל:
הוא ועמו בעצה אחת היו, ויתחכמו סוד על זרע ישראל:
וימררו את חייהם בפרך, ובתשניק גדול קצרה רוחם:
זרע ישורון אנחה לבשו, כי יד איוב גברה עליהם:
חי וקים שמע בקולם, מלך מלכי המלכים האזין להם:
טוב וישר מהם גדל, משה ידיד בחזון השלח:
יחד הראם באותות שדי, ובמיני נגעים שנשפטו בני חם:
כל בכוריהם לטבח מסר, וראשית בטנם לדבר גדול הסגיר:
לכן נפלה צעקה גדולה במצרים, בכי ומספד בכל חוצותיה:
מעבדות לחרות יצאו ידידים, ואין כושל במספר שבטים:
ניהגם בטובו צור עולמים, והגיעם לים סוף ברחמים רבים:
סגר הים בהמון גליו, ושונא רודף בהמון חילו:
עיניהם נשאו למרום, לבקש רחמים מאביר יעקב:
פיהם פתחו גאולי ה', לשבח למלכם על רוב נפלאותיו:
צלל רכבו באויבי עמו, והשליך שונאיהם בתוך מי מצולה:
קרע ה' את מי ים סוף, לקיים שבועה שנשבע לאברהם אבינו:
ראו ידידים בפגרי שונאיהם, שהם מוטלים על שפת הים:
שירה וזמרה ודברי הלל, אמר משה לפני קונהו:
תהלה ותפארת ודברי תושבחות, אמרו פדויים לפני גואלם: