אלשיך על תהלים נה יח

<< | אלשיך על תהליםפרק נ"ה • פסוק י"ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים נ"ה, י"ח:

עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צׇהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶהֱמֶ֑ה
  וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃


(טז - יח) "ישי מות עלימו" וכו'. הלא אמרתי "בלע אדנ"י פלג לשונם" (פסוק י) שהם שני דברי רשומים, או שיבלעו כקרח או לפלג לשונם. אמר עתה, אם רב בעיניך ה' הדברים ההם, לפחות "ישי מות עלימו" שלא יהיו כקרח משוללי מות, רק שמה שהם חייבים מיתה מהיום לא ימותו כעת, כי אם יאריכו ימים ושנים ותשאר המות חוב עליהם עד זמן רב. אך כל מה שהיה להם להתייסר והתמוגג בגיהנם, ככל העונש ההוא יהיה להם פה, באופן כי "ירדו" שיהיה להם גהינם פה שירדו שאול עודם "חיים" שיהיה לאות ולמופת בישראל, ולא שיענשו על ידי, רק על "כי רעות במגורם בקרבם", והוא כמאמר שמואל לרב יהודה (חגיגה טו ב) שיננא טינא היתה בלבם ואין רשעתם ניכרת לעם, ועל ידי כן ידעו הכל כי נאצו האנשים האלה את ה':

ושמא תאמר, כי הלא טוב לי שימותו, כי כל עוד שיהיו חיים יצרו אותי, איני חש על עצמי, כי "אני אל אלקים אקרא וה' יושיעני" הוא ובית דינו, כי כן דרכו יתברך להושיעני מיד, כי הנה "ערב ובקר כו' וישמע קולי" כאשר יתבאר בס"ד:

או יאמר "ישי" כו' אין המות למו רק לשעה, כי לא יתמידו בה להיות נפרדים הנפש והגוף, כי אחרי מותם בהתנצל הגוף מהעונות אם לא היתה בו נפש והנפש אם לא היה הגוף, שב הקב"ה ומחברן כמשל החיגר והסומא (סנהדרין צא ב), באופן שישאר להם המות שהוא פירוד הנפש מהגוף לחוב עד תום זמן העונש. ואם כן אחר שישי מות עלימו שעתידה "מות" להיות נושה בם, לכן מעתה "ירדו שאול חיים" שיקבלו בחיים עונש "שאול", ולא ימותו להתחבר מיד ולשוב ליפרד אחר זמן. או כפשוטו שירדו כקרח "שאול חיים" והשאר כמדובר:


(יח) "ערב ובקר וצהרים" כו'. הנה כתבנו על פסוק (ישעיה סה, כד): "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע", שהוא כי חייב אדם לסדר תפלתו קודם שיתפלל. ואמר והיה טרם יקראו בתחלה ואני אענה, והוא כי עוד הם מדברים דברי סידור התפלה ואני אשמע מאז. ובזה יאמר (פסוק יז) הנה "אני אל אלקים אקרא "שעדין לא קראתי "וה'" טרם אקרא יענה ויושיעני, ואיך הוא זה שטרם אקרא יענה, הלא הוא כי "ערב ובקר וצהרים" הם שלש תפלות "אשיחה", טרם אתפלל בלחש אני מסדר אמרי בקשתי בקול וזהו "אשיחה", ואחר כך "ואהמה" תפלתי בלחש, "וישמע" כבר "קולי" מעת שאשיחה בקול טרם אהמה בלחש, כמה דאת אמר (ישעיה שם) עוד הם מדברים, הוא דבור העברת תפלה טרם אתפלל, ואני אשמע: