אלשיך על שמות לד לא

<< | אלשיך על שמותפרק ל"ד • פסוק ל"א | >>
א • ב • ג • ד • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל"ד, ל"א:

וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכׇל־הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃


"וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו. ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם." (ל - לא):

ראוי לשים לב: אם לא יכלו אהרן וכל ישראל לסבול, שעל כן "ויראו מגשת", איך עצרו כח כאשר קראם. ועוד למה לא באו רק אהרן והנשיאים, ולא כל ישראל עד אחר כך. ואם הוא שכך היה סדר הלימוד לאהרן והנשיאים תחלה ואחר כך לכל ישראל, למה למדנו זה פה מבכל שאר מקומות. ועוד כי תחלה אומר (שמות לד, לג): "ויכל לדבר אתם ויתן" כו', נראה עודנו מדבר אתם אין צריך מסוה, ואחר כך אומר (שמות לד, לד): "ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו", נראה כי בצאתו ישים את המסוה גם לדבר עם ישראל. וכן אומרו (שמות לד, לה): "וראו בני ישראל [וגו'] כי קרן" כו', הרי נאמר למעלה שראוהו. וגם אומרו (שם לד, לה) "והשיב את המסוה עד בואו לדבר אתו", כבר נאמר זה למעלה (שמות, לד): "ובבוא משה [וגו'] לדבר אתו יסיר את המסוה":

אמנם ברדת משה היה אור קירון פניו מכהה עיני מהביט בו. אך הנה אם היו אהרן וכל הנשיאים לבדם, להיותם זכי האיכות מכל ישראל, יעצרו כח להביט ולא יזוקו. אך בהיותם יחד אהרן וכל בני ישראל יראו מגשת אליו ונזורו אחור. ובראות משה כן קראם לשוב עדיו ללמדם דברי התורה אשר קבל, שעל ידי זכות אור תורה שילמדם פנים בפנים יוכנו לסבול עיניהם אור פניו. ולא בטחו בעצמם המון העם זולתי אהרן וכל הנשיאים. ולהיותם אלה זכי האיכות, כי המה חכמים מחוכמים וצדיקים, לא הוצרך אל הלימוד שיוכנו בו לסבול אור פניו, כי אם "וידבר משה אליהם", כי אפילו עודנו מדבר עמם מציאות דברים עצרו כח לקבל זיו פניו: