אילת השחר (מלבי"ם)/כלל קיא

דרך הלשון שבמאמר המסודר יקדים את הפעל אל השם תמיד [וידבר ה', וילך אברהם, וכדומה].

וכל מקום שהקדים את השם אל הפעל יכוון לבאר איזה גדר בהשם -- "הכהן ימלק" -- בעצמו של כהן (ויקרא ס' עח, ויקרא ס' שנב)
או יכוון איזה סתירה והפוך בין שם זה להשם שלפניו. כמו במה שכתוב "ואת אשמו יביא" יכוון איזה הפוך בין דין האשם לדין החומש (ויקרא ס' שפו. וכן עוד שם סימן רלג . וצו ס' קיא . שמיני ס' נב, שמיני ס' קכט . מצורע ס' כא)
או יכוון איזה מיעוט ודיוק. "ואל בני ישראל תאמר" -- למעט עכו"ם (קדושים ס' פח)