קטגוריה:איוב ו ז
(הופנה מהדף איוב ו, ז)
נוסח המקרא
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי.
מֵאֲנָ֣ה לִנְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑י
הֵ֗֝מָּה כִּדְוֵ֥י לַחְמִֽי׃
מֵאֲנָ֣ה לִ/נְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑/י הֵ֝֗מָּה כִּ/דְוֵ֥י לַחְמִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מאנה" - מלשון מיאון
"כדוי" - מלשון מדוה וחלי
"לחמי" - כן יקרא הבשר וכן ולחמם כגללים (צפניה א)
מצודת דוד
"מאנה" - השחין אשר מעולם מאנה נפשי לנגוע בה בעבור מיאוסם המה דומים כחליי בשרי ר"ל השחין אשר מאסתי לנגוע בה מהתענג ומרוך לבב והשחין אשר עתה בי הנה ידמה זה לזה ואיך א"כ אתרחק מבשר עצמי ומדוע א"כ לא אזעק מרהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כדוי". דבר הזב מן לחמו ומאכלו, והושאל מן אשה דוה, נדת דותה, שהוא דבר המאוס הזב מן הבשר. ויל"פ ששרשו כד, כמו כד הקמח ובא גם ע"מ כדה, כמו בהרבה שמות שבאו בלשון זכר ונקבה, והרבים כדוי (כמו מן קצה קצוי חגא חגוי הסלע, ואת הקשות אשר יוסך בהן (שמות ל"ז), הכדים שבו ישים את לחמו, ר"ל כלי מאכלו תמאן נפשו לנגוע בהם, כי קץ במו:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב ו ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.